הורות זה דבר קשה. הורות לבני נוער זה קשה עוד יותר. הכוונה ואימון הורי יעזרו לכם לתחזק את ההשפעה החיובית ולשמור על איזון עם מתבגרים.
- הוא לא מקשיב לי
- פתאום הוא צועק עליי ואני לא מבינה למה
- אנחנו לא מעניינים אותה
- יש לי מפלצת בבית
- אנחנו מפחדים שהוא פוגע בעתיד שלו
- אנחנו לא מצליחים להשתלט עליו
- היא הולכת לנו לאיבוד
- הוא על הפנים בלימודים
- כל היום היא עם פרצוף חמוץ
- היא עושה מה שהיא רוצה
- הוא כל הזמן משקר לנו
- החברים שלו לא עושים לו טוב
- אין לי חיבור איתו
- היא מזלזלת בנו
- אי אפשר לדבר איתה בכלל
- אנחנו הולכים "על ביצים" לידו
- אנחנו מפחדים שהוא יעשה משהו לעצמו והמצב יחמיר
- אני המבינה יותר והוא החזק יותר מבינינו
- הוא מנבל את הפה שלו ומתחצף כל הזמן
- היא משגעת את האחים שלה
- אנחנו רואים שלא טוב לה ולא יודעים מה לעשות?!
האם אתם מרגישים ככה עם המתבגר/ת שלכם?
האם אתם מנסים להישאר מחוברים ולתקשר עם המתבגר/ת שלכם?
האם אתם נתקלים כל הזמן בהתנגדות, התפרצות זעם או גלגול עיניים?
האם אתם מרגישים לחוצים, מודאגים, מתוסכלים או מיואשים?
זה הזמן לחשב מסלול מחדש. ברוכים הבאים לגיל ההתבגרות.
אני מאמין שחשבתם שמה שעבד אז, כשהיו קטנים, ימשיך לעבוד גם היום. לילדים הקטנים יש פתאום דעה משלהם, צרכים, ממש חיים משל עצמם ומשהו פתאום לא עובד לכם?
הם חושבים שיודעים הכל על העולם, ורצים לעשות הכל לבד, שבפועל הם תמיד זקוקים לכם (גם אם הם לא מראים את זה באופן אמיתי).
הם צועקים, שותקים, מתנגדים, ויכולים לגרום לכם למרוט את השערות מהראש, אבל זה לא תמיד בשליטתם.
הם חווים המון שינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, ורגשיים לצד התמודדויות ואתגרים שמציבה להם תקופת ההתבגרות וזה דורש מהם משאבים פנימיים שלא תמיד יש להם ולכן אתם ההורים מהווים פה משאב מרכזי ומשמעותי שיכול לתת מענה ברוב ההתמודדויות שלהם.
הבית שלכם הוא המרחב הבטוח ביותר שיש להם והאחריות לייצר להם סביבה בטוחה היא שלכם, ההורים.
זכרו תמיד שהיכן שהם נמצאים, אתם הייתם, ואיפה שאתם נמצאים היום, הם עדיין לא היו. לכן הכלים והכוחות שוהים בכם. הפתרונות, הידע והניסיון קיים אצלכם, הכתובת שלהם לכל דבר ועניין (גם אם זה לא תמיד מרגיש ונראה כך) היא אתם.
זה הזמן לחשב מסלול מחדש ולקבל "משקפיים חדשים" וכלים רלוונטיים לעולם המתבגרים.
ההדרכה מתקיימת אחת לשבוע או בהתאם לזמן ולצרכים שלכם.
